לאן דז'אנג
כשהגעתי לישראל בשנת 2006, הודות לעזרתו של "שבי ישראל", ועברתי את תוכנית הגיור בבת-עין, זאת הייתה הפעם הראשונה שהיהדות נגעה בי. גדלתי בקייפנג, וכשהייתי ילדה אבי וסבתי הזכירו לי כל הזמן שאני יהודיה. זה עבר מדור לדור. הזהות היהודית הייתה חשובה מאוד בעבורי, והיו לי רגשות עזים כלפיה, למרות שלא ידעתי מה זה להיות יהודיה. לאחר שעליתי ארצה ועברתי את הליך הגיור, הייתה לי הזדמנות להבין טוב יותר מה הפשר להיות יהודי. זה הרבה יותר משמעותי ממה שזה היה בשבילי לפני שבאתי לישראל. כעת אני עובדת בקיבוץ שדה אליהו, שהראה לי פן נוסף של החיים היהודיים. אני עובדת את האדמה ואני מחוברת יותר להבטחות שהשם נתן לנו. לכן, היום אני יכולה להגיד שאני אכן יהודיה.