אפיית מצות לפסח בכפר ויסוקי
בקהילות בעולם, רק לפני כמה עשורים, לא כולם יכלו להרשות לעצמם לקנות אותו בכמות מספקת לחג. אולם קהילת יהודי סובבוטניקים מוויסוקי שבדרום רוסיה עשתה מאמצים מרשימים לפתור בעיה זו על ידי אפיית מצות בבית לבד.
תושבי הכפר חלקו איתנו כמה זיכרונות מילדותם. כך, השתמשה מריה ליאונובנה גרידנבה בזכרונות של אמה, דינה איסייבנה גרידנבה, כדי לשחזר עבורנו את כל תהליך אפיית המצה הכשרה לפסח.
לאפיית מצות השתמשו אנשי ויסוקי באביזרים מיוחדים שהוחבאו בדרך כלל במקום סודי במהלך השנה, כדי להוציאם לפני החג.
הם:
– שני לוחות רחבים וארוכים מהוקצעים היטב;
– שיבוש בצק. הוא הונח בין הקרשים מקצה אחד. על החלק החופשי שנותר של הקרשים נרדד דק יריעות מצות בצורת עיגול;
– 2 קערות, גדולות וקטנות, ללישה של בצק;
– כוס מדידה למים;
– דלי למים;
– pestrilki (מלצרים להכנת חורים ביריעת מצה גולמית);
– מערוך קצר;
– סכין לחיתוך בצק;
– כף עץ להכנסת מצה גולמית לתנור ולהוציא משם את המצה האפויה
להכנת המצה עבדו יחד כמה משפחות ועסקו באפיית מצות במשך מספר ימים. מכיוון שהמשפחות היו גדולות והחג היה ארוך, נאלצו לאפות מצות בכמויות גדולות. בימים עברו נסעו גברים מוויסוקי לוורונז' ואפו את המצות שלהם עם המשפחות היהודיות המקומיות.
בכפר ויסוקי נאפו מצות בתנור רוסי על התרמיל (משטח אופקי בתנור לדלק). כדי לעשות זאת, אנשים הכניסו עצי הסקה לתנור וחיממו אותו עד שהוא חם מאוד. לאחר מכן הוסר כל החום והאפר מהכבשן, לאחר שהשאירו פחמים לוהטים בפתח הכבשן. לאחר מכן, נרפה מטלית רטובה על מקל ארוך ונגבו ממנה את האפר והפחם מתחת לתנור. הם שטפו את הסמרטוט הזה וטאטאו אותו מתחת לתנור כמה פעמים. אז התנור היה מוכן לאפיית מצות.
המצה הגולמית המוכנה לאפייה הונחה על חפירה והכניסה לתנור על תרמיל, תוך הנחת כל שטחה בכמה יריעות. כשהמצה נאפתה, הוציאו אותה באותה חפירה. לאחר שהתקרר, הוכנס לשקיות כותנה.
ברגע שהתרמיל של התנור נעשה קר, הוא נעשה לוהט שוב. אנשים טאטאו את האפר בסמרטוט רטוב והמשיכו לאפות את המצה.
קצת אחר כך התחילו לאפות את המצות לא רק בכיריים, אלא גם במחבתות. הכיריים היו מחוממים, אבל החום לא נאסף, אלא עבר לקירות הכיריים. 3 מחזיקים הוכנסו במקומות שונים של הכבשן. את המצה הגולמית הניחו במחבת והכניסו בעזרת צ'פליה (מכשיר מיוחד להנחת והוצאת מחבתות מהכיריים) לכבשן שעל הטאגנוק (מעמד, מחזיק). אז זה נעשה עם כל 3 המחבתות. כשהמצה נאפתה, הוציאו את התבנית מהתנור באמצעות צ'פליה. מצות אפויות הוחלפו במצות גולמיות בתבנית ונשלחו לתנור. מחזור כזה נמשך עד שנאפתה כל המצות.
כדי ללוש את הבצק למצה צריך מים וקמח. מים הוכנו בדלי מראש, לפני השקיעה של היום הקודם ליום האפייה. צריך לנפות את הקמח לקערה גדולה, לעשות בה חור, לשפוך מעט מים ללוש את הבצק. אחר כך הונח בצק זה מתחת למחבוש עץ, שם שני אנשים לשים אותו לבצק חלק: אדם אחד מרים ומוריד את ידית ההדקה ולוחץ אותה על הבצק; האדם השני הופך את כדור הבצק, שנמצא מתחת לחבל על הקרשים.
זה נעשה עד שהבצק רך, אלסטי, הומוגני. אחר כך נחתך הבצק לחתיכות קטנות ונרדדו מהם דפים דקים של מצה גולמית.
נכון להיום, תושבי ויסוקי אינם אופים מצות בעצמם, אלא קונים אותה בעזרת הקהילה היהודית של וורונז'. עם זאת, למרות שהמצה כבר לא תוצרת בית, יש אנשים שעדיין שומרים את אביזרי הבישול להכנת מצה.
לוחות אלו שימשו להדק ולגלגול יריעות המצות.